בע"מ- קרית גת נ' יפרח

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתו של המבקש, מר יפרח יעקב, כי אתיר לו להתגונן בפני תביעתו של המשיב, בנק דיסקונט בע"מ, בסדר דין מקוצר, שהוגשה על הסך של 695,489.88 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה

בכתב התביעה נטען כי המבקש פתח וניהל חשבונות מס' 147818 ו- 75116 אצל המשיב, בהתאם למסמכי פתיחת החשבון ולתנאיו.

על פי כתב התביעה, לאחר שהלוואה שהעמיד המשיב למבקש הועמדה לפרעון מיידי, הותיר המבקש יתרת חוב בלתי מסולקת בחשבון העו"ש, שיתרתה 695,489,88 ₪, נכון ליום 30/9/2010, כאשר על יתרה זו מתווספת ריבית פיגורים בשיעור הגבוה ביותר שנהוג אצל הבנק-המשיב, לגבי חריגות ופיגורים.

המשיב צירף לתביעתו דף יתרות בחשבון המעיד על האמור.

לפיכך, ביקש המשיב לזמן את המבקש לדין ולחייבו לשלם לו את סכום התביעה.

תמצית הטענות בבקשת הרשות להתגונן

המבקש טען בבקשתו למתן רשות להתגונן, כי לדעתו הגיש המשיב את תביעתו רק בעקבות תביעה שהגיש המבקש עצמו, עוד ביום 2/2/2009, לבית משפט השלום בקרית גת (ת.א. 168/09), כנגד המשיב, שעיקרה תביעה לפיצוי כספי על סך 250,000 ש"ח בגין עוולות וחוסר תום לב, כלשונו, של המשיב, כאשר אילץ את המבקש ליטול את ההלוואות שבגינן מבקש בתביעה זו.

לטענת המבקש, הוא ניהל עסקים רבים, כאשר חשבונותיו מנוהלים אצל המשיב, במשך שנים

רבות, בהיקפים של מאות אלפי שקלים חדשים, ובמרבית הזמן חרג הרבה מעבר למסגרת המאושרת והכתובה בחשבונותיו, ועל אף זאת המשיך המשיב לכבד את המחאותיו, כרטיסי האשראי שלו והוראות הקבע.

לטענתו, התנהלות זו, לאורך שנים, יש בה מן ההסכמה ואישור החריגות, עד כדי הסתמכות המבקש על גובה האשראי שניתן בפועל.

המבקש טען בבקשתו, כי בתחילה נטל הלוואה על סך של 350,000 ₪ שתוכנית פירעונה הייתה סבירה וישימה, אך בהמשך שנת 2007 פנה אליו מנהל סניף המשיב בקריית גת, פעמים רבות, וסיפר לו כי נערכה ביקורת פנימית אצל המשיב, ונמצא כי למבקש אין את הביטחונות הנדרשים, וכי יש על מנהל סניף הבנק-המשיב לחץ עצום להסדיר את חשבונות המבקש.

לטענת המבקש, התנה המשיב את תשלום חיוביו של המבקש, בנטילת הלוואה ובכל פעם שהגיע

מועד פירעון המחאה או הוראת קבע או כרטיס אשראי, בחשבון המבקש, התקשר מנהל סניף הבנק-המשיב למבקש ולחץ אותו, כלשונו, ליטול הלוואה ואף איים שיחזיר את החיוב.

לטענתו, רק לאחר שהמבקש אמר כי בקרוב יגיע לסניף הבנק-המשיב להסדיר זאת , אישר מנהל סניף הבנק-המשיב לשלם את ההמחאה או הוראת הקבע או כרטיס האשראי, על אף שחשבונות המבקש היו בחריגה גבוהה.

המבקש הוסיף וטען בתצהירו, כי לאחר שיחות רבות, לחצים ואיומים כאמור, הגיע המבקש עם מנהל סניף הבנק-המשיב למינהלת הבנק בבאר שבע, ושם לחצו מנהל סניף הבנק-המשיב ומנהל האזור על המבקש, ליטול הלוואה גדולה, על הסך של 550,000 ₪.

לטענת המבקש, לא היה שום צורך או כדאיות כלכלית, מבחינתו, בנטילת ההלוואה, אלא שהלחץ שהפעיל המשיב עליו, הכריע אותו.

לטענתו, לאחר שמנהלי המשיב הבטיחו שלא תהיינה להם שום טענות, בתנאי שהמבקש יחתום על ההלוואה וגם הודיעו לו כי אין צורך בערבים, נאלץ המבקש, בלית ברירה, ליטול הלוואה זו ובלבד שיוכל להמשיך ולנהל את עסקיו .